המחלוקת העיקרית היא
בין שתי שיטות המפורטות בעמדות הפתיחה.

שיטה אחת היא גישת המסלולים קרי : יצירת מסלול אזרחי אחד נוסף על זה הדתי והשיטה השניה  השיטה האזרחית הרחבה טוענת שיש לחייברק רישום נישואין אזרחי לכולם , כאשר את הטקס יוכלו לנהל אישים מהשקפות עולם שונות
מסורתיים , רפורמים, חילוניים  ועוד – שיוסמכו על ידי המדינה, ליצור את הרישום האזרחי הנדרש.

הטיעונים העיקריים נגד גישת המסלולים הם הדיכוטומיות והיעדר התמודדות מספקת
עם מצוקותיהם של מי שנישאו בנישואין דתיים.

לעומתה, המסגרת האזרחית הרחבה מכילה מגוון של אפשרויות לאזרח, אך עלולה לגרום לריבוי ממזרים ולפילוג בעם,

בשל האפשרות שמי שנישאה בנישואין דתיים ,תתגרש בבית משפט אזרחי (ללא קבלת גט) ולאחר מכן תנשא בשנית – ילדיה יחשבו לממזרים .

מצב זה  – עלול לגרום ליצירת פנקסי נישואין נפרדים לכל קהילה שיובילו לקרע בחברה הישראלית.