הצעת החוק מבקשת לאפשר הסדרה רשמית של זוגיות לבני זוג חסרי דת בישראל, וכפי שאמר יושב-ראש הוועדה, בשלב זה זאת הקבוצה שהוגדרה על ידי הממשלה בהחלטה חברתית-פוליטית.
ההצעה היא למסד את הקשר הזוגי בדרך שנקראת ברית זוגיות, מוסד מקביל למוסד שקיים היום בכמה מדינות באירופה – בסקנדינביה – ובקנדה במקביל למוסד הנישואין. מוסד ברית הזוגיות ביסודו התחיל בדנמרק והוא שונה מהמוסד של שותפות ביתית או ידועים בציבור במובן זה שהוא נותן מעמד קרוב מאוד למעמד הנישואין, אף על פי שהוא לא מגדיר את הקשר ככזה.
מוסד ברית הזוגיות ביסודו נועד, גם במדינות אירופה ובמדינות האחרות, מצד אחד לאפשר לאנשים שמתנגדים למוסד הנישואין למסד את היחסים ביניהם, ולא רק ביניהם אלא באופן שהוא יוכר לכל דבר ועניין ובעניין הזה יש הבדלים בין המדינות, אבל שבאופן כללי הוא יוכר כך שזוג שנרשם בברית הזוגיות יוכר כמו זוג נשוי. מצד שני, זה אפשר בחלק מהמדינות להכיר בקשר זוגי של זוגות חד-מיניים למשל, בלי להיכנס לאותם עימותים עם הכנסייה ועם גורמים אחרים. זה אולי הרקע הכללי של המוסד הזה. אתם תראו את הדגם שהוא דגם שקרוב מאוד מאוד למוסד הנישואין, בלי הכותרת הרשמית הזאת.
מוסד ברית הנישואין מבוסס על הסכמת הצדדים. אין בו שום נגיעה להיבטים דתיים, לא לגבי דרך הנישואין, לא לגבי דרך התרת הנישואין, ומה שמאפיין אותו הוא הרצון החופשי להתקשר וגם ההיפרדות ממנו היא בדרך של רצון חופשי של שני הצדדים להפסיק את הקשר הזוגי. שוב, זה לא קשר זוגי שהוא רק בין הצדדים אלא זה קשר זוגי מוכר רשמית וממוסד על ידי המדינה.
המבנה של הצעת החוק ושל המודל הוא שקיים רשם זוגיות ואל הרשם הזה בא זוג המבקש לבוא בברית הזוגיות. יש תנאים מוקדמים לרישום בברית הזוגיות והתנאים המוקדמים הם קודם כל תנאים כאשר לא מדובר כאן בשותפות פרטית אלא מדובר במיסוד זוגיות. לכן למשל לא יכולים להיות קרובי משפחה. אותם קריטריונים שקיימים לגבי נישואין ומקובלים בכל מדינות העולם לגבי למשל נישואין בין בני משפחה או בין מי שנשוי לאחר, כאן אסורים ואלה תנאי כשירות מקדמיים כדי לבוא בברית הזוגיות.
