כאשר אדם אומר דבר שמותר או מצווה לשנות, האם דבריו מוגדרים כ’שקר שמותר להגיד’, או שאינם נחשבים כלל כ’שקר’. ומעבר לכך, האם האמת הישירה שפוגעת בזולת מוגדרת כ’אמת פוגעת’, או שהיא אינה נחשבת כלל כ’אמת’?
עונה על כך הרב דסלר בספרו “בתחילת חנוכנו הבנו, ש’אמת’ היא כשמספרים עובדות כמו שאירעו, ו’שקר’ כשמשנים מזה. אולם… יש הרבה אופנים שבהם אין הדבר כן. לפעמים אסור לומר דברים כמו שהם, למשל, לספר מה שיש בו פגם לחברו, בלי תועלת והכרח, ולפעמים צריך דווקא לשנות כשהאמת תזיק ולא תועיל. כי אז מה שנראה כאמת, הוא שקר – שמוליד תוצאות של רע. ומה שנראה כשקר מביא לתכלית של אמת.” “נמצא שאמת הוא מה שמביא לטוב ולרצון הבורא, ושקר הוא מה שנותן הצלחה לעסקיו של שר השקר, הסיטרא אחרא”.
‘מכתב מאליהו’ (ח”א עמוד 94).