"בחיי היום יום שלנו אנו שמים לב ראשית לכל מה שמכתיבים לנו חושינו: מה שרואות העיניים, מה שחשות האצבעות. לגבינו 'מציאות' היא עצמים התופסים מקום ממש במרחב… היהדות היא דת של זמן, והיא מכוונת לקידוש הזמן. היהדות מלמדת אותנו להידבק אל קדושה בזמן, אל מאורעות קדושים, ללמוד כיצד לקדש 'מקומות מקלט' המזדקרים מתוך הזרם האדיר של השנה…. רוב המצוות כמו שבת, ראש חודש, חגים, שנת שמיטה ושנת יובל – תלויות בשעה מסוימת של היום או עונת השנה." (אברהם י' השל, 'השבת' – משמעותה לאדם המודרני)