וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם: אֲנִי,ה’
התוספת המשמעותית בפסוקים אלה היא “וחי בהם”, שמשמעותה היא: הרוצה לחיות לפני ה’ – מחוייב לעשות חוקותיו ומשפטיו. ממילא משתמע, שאם המשפטים והחוקות אינם מאפשרים חיים – האדם אינו מצווה בהם, כדברי הגמרא (יומא פה:) “וחי בהם, ולא שימות בהם”. אם קיומן דורש את חיי האדם, הרי חייו קודמים, וזוהי קדושת החיים.
הסבר על הפסוק מויקרא יח, ה
ספרא, קדושים, פרשה ב’,פרק ד’
רמב”ם, “משנה תורה”,הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק א’,הלכה י”ד
