גּוֹמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חֶסֶד (מִשְׁלֵי יא, יז) זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטַר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ וְהוֹלֵךְ עִמָּם
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ?
אָמַר לָהֶם: לַעֲשׂוֹת מִצְוָה
אָמְרוּ לוֹ: וְכִי מָה מִצְוָה זוֹ?
אָמַר לַהֵן: לִרְחֹץ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ
אָמְרוּ לוֹ: וְכִי זוֹ מִצְוָה הִיא?
אָמַר לָהֶם: הֵן;
מָה אִם אִיקוֹנִין שֶׁל מְלָכִים
שֶׁמַּעֲמִידִים אוֹתוֹ בְּבָתֵּי טַרְטִיאוֹת וּבְבָתֵּי קִרְקָסִיאוֹת
מִי שֶׁנִּתְמַנָּה עֲלֵיהֶם הוּא מוֹרְקַן וְשׁוֹטְפָן
וְהֵן מַעֲלִין לוֹ מְזּוֹנוֹת
וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְגַדֵּל עִם גְּדוֹלֵי מַלְכוּת
אֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי בְּצֶּלֶם וּבִדְמוּת
דִּכְתִיב (בְּרֵאשִׁית ט) כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֵת הָאָדָם.
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
מורה נבוכים חלק שלישי פרק מ"ה
תלמוד בבלי תענית כ ע"א-כ ע"ב
