“ואולי שיימינג זה לא דבר רע?”
לא שיימינג, אלא “שיפוט המונים”.
אם נתעלם מהמילה ‘שיימינג’, שטעונה באסוציאציות שליליות ונתייחס למהות:
אדם כלשהו מתלונן על עוולה שנעשית לו לכאורה.
הוא משתף את הציבור, והציבור מחליט האם הוא מאמין לו והאם יש אמת בדבריו.
חלק מהקוראים יתלהם ויאמין לו מייד, חלק מהקוראים יפסול אותו מייד ויאשים אותו.
אנחנו עדים ל”שיפוט המונים”, וברשותכם, כך נתייחס מעכשיו לתופעה.
ניקח מקרה שבו אישה עולה לאוטובוס, והנהג מעליב ומטיח בה עלבונות או מסרב לתת לה שירות.
שיפוט ההמונים הוא הדרך שלה לזכות בקצת צדק.
לסיכום, שיפוט ההמונים לא נועד להחליף את מערכת השיפוט שלנו.
הוא פשוט הביטוי הטכנולוגי העכשווי למסורות עתיקות של שמירה על הלכידות החברתית.
האם הוא טוב או רע? את זה נשאיר להחלטה שלכם. שיפוט המונים, לא?
נתרם על ידי עומרי גורן
חלום שיפוט ההמונים – תגובה לעמרי
הבעיה היא שחלום “שיפוט ההמונים” הזה עומד על חבל דק כשמדובר באינטרנט.
בניגוד לעולם האמתי, בו אנחנו רואים את התגובות של אנשים לסיטואציות
ומבינים האם עשינו משהו שלילי או חיובי בהתאם לתגובות הסביבה,
באינטרנט אנחנו אנונימיים ומתחבאים מאחורי תמונה.
ככל שאתה יכול להיות בטוח, בעיקרון המשתמש שלי יכול גם להישלט על ידי מישהו אחר, ואתה לא תדע.
העיקרון הזה, של המסכות וההתחבאות,
מוביל לתחושה שבו אנחנו יכולים לעשות כל מה שאפשר מאחורי המקלדת – לגדף, להאשים, לקלל.
תחשוב שרק בשל בדיחה לא מצחיקה (או מצחיקה, אבל לא פוליטיקלי-קורקט במיוחד)
חיים שלמים של בני אדם נהרסו. ואני לא מדברת על האוויר הריק.
הייתה הרצאת טד על הכוח ההורס של טוויטר.
אישה (ששכחתי את שמה, אבל היא קיימת) פרסמה טוויט ובו בדיחה לא ממש נכונה פוליטית לפני שעלתה לטיסה. במשך 13 שעות שבהן לא הייתה מחוברת, החלו אנשים להתרעם עליה – עשו האשטאג מיוחד רק בשבילה –
קראו לצלם אותה בשדה התעופה, לפטר אותה מהעבודה שלה. ו
הכי גרוע? לא היה מי שיקום לטובתה, בג’ונגל הזה של טוויטר.
זה נקרא מבחינתך “שיפוט המונים”? מבחינתי זה להרוס חיים של בת אדם.
ואתה מדבר על האמת. אמת. אנחנו כבר יודעים שיש תופעת fake-news,
והמוביל שלה הוא דונלד טראמפ.
רק לאחרונה הוא טען כי אובמה ציטט לו לטלפון, בלי שום מקור שיתמוך בטענתו.
והמעריצים שלו? כבר קוראים לאובמה שקרן.
רק בגלל סדרת ציוצים של טראמפ.
אם אתה חושב שהתופעה הזו רחוקה או לא רצינית רק היא קוראת באמריקה,
תזכור שגם ינון מגל התפטר מעבודתו כחבר כנסת רק בשל פוסט של עיתונאית אחת,
רחלי רוטנר, שאמרה שמגל הטריד אותה מינית,
בלי שום הוכחה שתתמוך בדבריה, ואפילו בלי פתיחת הליכים במשטרה.
לסיכום, שיפוט המונים הוא לא אפשרי באווירה הפוליטית של היום.
נתרם על ידי יונית ווריקה
