קטעים ממאמרו בספר: “זמן יהודי חדש: תרבות יהודית בעידן חילוני – מבט אנציקלופדי – כרך רביעי : יהודים ולא-יהודים בזמן החדש; חיים יהודים מודרניים בתפוצות; מדינת ישראל כמפעל יהודי מודרני” (שולמית וולקוב, ירמיהו יובל, יאיר צבן, דוד שחם ומורטון ויינפלד, עורכים), 2007.
.. רבים מביטים בדאגה על המגמות העכשוויות בעיצובה של המשפחה היהודית ורואים בהן את אחד הגורמים הקובעים בשחיקה הכמותית באוכלוסייה היהודית ובמספרם של המזהים עצמם יהודים. אחרים רואים באותן מגמות הזדמנות לגידולה ולהתרחבותה של הקהילה היהודית. שתי הגישות האלה עשויות להשתמש בתיאוריות, בתפיסות ובשיטות ניתוח מתוחכמות, וגם, יש עניין לומר, באותו מידע..
מאז שנת 1948 השתנה הרכבה של היהדות העולמית במידה מכרעת, עם ייסודה של מדינת ישראל וגידולה המהיר של האוכלוסייה היהודית הצפופה והאינטראקטיבית הנעשית לרוב המכריע של חברתה. בניגוד לכך, מורכבות קהילות התפוצות בצורה אופיינית ממיעוטים יהודיים קטנים יותר, המשולבים היטב בהקשר החברתי הלא יהודי. הנטיות הדמוגרפיות של עשרות השנים האחרונות מצביעות על הצטמקות במספר היהודים בתפוצות.. התדירות הנמוכה של נישואי תערובת בישראל הביאה לידי התהוות משקל נגד לנטייה הגלובלית להשתלבות ולטמיעה רבה יותר של יהודים בין לא יהודים..
בשנת 1930 חיו רוב היהודים בעולם בארצות שבהן שיעור נישואי התערובת של יחידים יהודיים היה נמוך מ- 5%..
בשנת 2000 חיו רוב יהודי העולם בארצות שבהן היה שיעור נישואי התערובת השוטף מעל לסף של 35%. יהודי ישראל שמרו כמעט לבדם על שיעור נישואי תערובת שהוא נמוך מ- 5%..
השלכות
.. אף שלא תמיד העדויות שיטתיות ובעלות משקל מכריע, הן מורות על גידול מרשים בשיעור נישואי התערובת בקרב בניהם של הורים שנישאו בנישואי תערובת, אפילו גודלו כיהודים..
השלכות רחבות יותר משפיעות על הקולקטיב היהודי מעבר להתנסויות האישיות. מה שנישואי התערובת מחוללים בעם היהודי הריהו דבר שיש לבחון אותו במונחים הנוגעים למשתתפים ולתהליכים העיקריים, כגון יחסי ישראל והתפוצות, אחדות הדעות בערכי ליבה, הקיטוב בגוף הפוליטי היהודי ואף התיאולוגיה היהודית. ככל שהם נתפסים כנוגדים את הנורמות השליטות, חוץ מההשפעה השוחקת שנודעת להם על גודלה והרכבה של האוכלוסייה היהודית, נישואי תערובת הם גורם המעורר מתח פנימי ומחלוקת . הברירה בין גישה משלבת המכוונת כלפי חוץ ובין גישה מחמירה המכוונת כלפי פנים היא בעיה בסיסית בעיצובה של מדיניות יהודית, והיא אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני יהודי העולם בראשית המאה ה- 21.
