פסוק זה מסביר כי אדם הלך בשוק ומצא ארנק ללא שום סימן היכר,
הארנק שייך לו ולא חייב לחפש למי שייך, אך אם מישהו מגיע ומוכיח שהארנק שלו,
חייב לחזיר אך מתוך אי רצון כי הארנק שייך לו באופן חוקי.
אם אדם מוצא אבידה שלא יודע למי היא שייכת
ולא יכול בשום דרך לדעת למי היא שייכת כי אין לה שום סימן היכר,
האבידה באופן חוקי שייכת לו ויכול לקחת אותה לעצמו.
במידה ומישהו מגיע אל האדם ומוכיח שהאבידה שייכת לו
ואכן שני הצדדים מאמינים כי האבידה שייכת לאחר,
עליו להחזיר את האבידה אך לא צריך לעשות זאת כי מבחינה חוקית האבידה כבר שייכת לו
דוד: הבן לא חייב להחזיר הוא חייב לבדוק אם יש בארנק דברים שאתם אפשר
לתקשר עם מי שאיבד את הארנק או לברר איפה הוא גר
בבא מציעא, כד ע"ב:
רב יהודה הוה שקיל ואזיל בתריה דמר שמואל בשוקא דבי דיסא
א"ל מצא כאן ארנקי מהו
אמר ליה הרי אלו שלו
בא ישראל ונתן בה סימן מהו
א"ל חייב להחזיר תרתי
אמר ליה לפנים משורת הדין
