אור אלמליח: המקור מתאר שני אנשים במדבר ואיתם כמות מים המספיקה רק לאחד,
דרש בן פוטרא אומר שכדי לחלק את כמות המים שווה בשווה אך כמות זאת לא תספיק
ורבי עקיבא אומר לוותר על חייו של אחד מהשניים כדי שהוא יוכל להמשיך לחייו.
בבא מציעא, דף ס”ב ע”א:
“שניים שהיו מהלכים בדרך,
וביד אחד מהן קיתון של מים,
אם שותין שניהם מתים,
ואם שותה אחד מהם מגיע ליישוב.
דרש בן פטורא:
מוטב שישתו שניהם, וימותו,
ואל יראה אחד מהם במיתתו של חברו.
עד שבא רבי עקיבא ולימד:
“וחי אחיך עמך”: חייך קודמים לחיי חברך.”
ספרא, קדושים, פרשה ב’,פרק ד’
רמב”ם, “משנה תורה”,הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק א’,הלכה י”ד
