א ויברך אלוהים, את–נוח ואת–בניו;
ויאמר להם פרו ורבו, ומלאו את–הארץ.
ב ומוראכם וחיתכם, יהיה, על כל–חית הארץ, ועל כל–עוף השמיים;
בכול אשר תרמוש האדמה ובכל–דגי הים, בידכם ניתנו.
ג כל–רמש אשר הוא–חי, לכם יהיה לאוכלה:
כירק עשב, נתתי לכם את–כול.
ד אך–בשר, בנפשו דמו לא תאכלו.
ה ואך את–דמכם לנפשותיכם אדרוש, מיד כל–חיה אדרשנו;
ומיד האדם, מיד איש אחיו—אדרוש, את–נפש האדם.
ו שופך דם האדם, באדם דמו יישפך:
כי בצלם אלוהים, עשה את–האדם.
ז ואתם, פרו ורבו; שרצו בארץ, ורבו–בה.
—————————————————————————————————————–
הודיה ממן: מותר לאכול כל דבר חי, אם הוא לא נע
שו"ת ציץ אליעזר, חלק יד סימן סח
רמב''ם, מורה נבוכים ג:מח
