פסוק זה עוסק בעמדה שאם אדם מוצא אבידה של מישהו מקרוביו או שונאיו,
חובתו להחזיר אותה לבעליו ולא להתעלם ממנה, בכל מצב, גם לשונאיו ואויביו.
נכון שבפסוק כתוב שחובה חהחזיר את האבידה לשונאיו ואויביו
אבל זה הכל תלוי בדעה של האיש שמצא את האבדה
וזה גם הכל תלוי אם האישיות של הבן אדם שמצא היא טובה שמחזירה לאנשים
או רעה שלוקחת מה שהיא מוצאת מאנשים
א לֹא-תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ נִדָּחִים
וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ.
ב וְאִם-לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ
וַאֲסַפְתּוֹ אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ
עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ.
ג וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ
וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ
וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל-אֲבֵדַת אָחִיךָ
אֲשֶׁר-תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ
לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם
