כתוב בהגהות אלפסי (דהיינו שלטי גבורים: א.ד.ק.)
מהא דתנן המעמץ אם יציאת הנפש הרי הוא כשופך דמים נראה לאסור מה שנהגו קצת האנשים כשאחד
גוסס ואין הנשמה יכולה לצאת ששומטין הכר מתחתיו כדי שימות מהרה שאומרים כי יש במטה נוצות של
עופות שגורמין לנפש שלא תצא והרב רבי נתן איש איגרא ז"ל כתב להתיר
אחר כך מצאתי כתוב בספר החסידים סיוע לדברינו שכתב אם היה איש גוסס ולא יכול למות עד
שישימוהו במקום אחר – אל יזיזוהו
וכתב אם היה אחד גוסס והיה קרוב לאותו בית אחד חוטב עצים ואין הנשמה יכולה לצאת מסירין החוטב
משם
ואין דבריו סותרים זה לזה
כי בודאי לעשות דבר שיגרום שלא ימות מהרה אסור
כגון לחטוב עצים שם כדי שתתעכב הנשמה מלצאת או לשום מלח על לשונו שלא ימות מהרה ודאי אסור
וכל כיוצא בזה מותר להסירו
אבל לעשות דבר שיגרום מיתתו מהרה ויציאת נפשו אסור
והלכך אסור לזוז הגוסס ממקומו ולהניחו במקום אחר
גם אסור לשום מפתחות ב"ה תחת מראשותיו של גוסס שימות מהרה כי ג"ז ממהר יציאת הנפש
אבל מותר להסיר דבר המאחר יציאת הנפש עכ"ל
