“כל דבר הצריך לרפואה או לשאר דברים, לית ביה משום צער בעלי-חיים”. מקור דבריו הוא האו”ה, שהבאנו לעיל. (בענין המקור בגמרא לדין זה, ע’ באור הגר”א שם, ובשו”ת שרידי אש, ובנועם, שם). והוסיף הרמ”א, שלכן מותר למרוט נוצות מאווזות חיות. “ומכל מקום העולם נמנעים משום דהוי אכזריות”.
